בשבוע הראשון שלה לבד בדלפק ספריית בית הספר, תלמידה שמקפידה על כל כלל תופסת ילד שמחזיר ספר באיחור של שלוש שנים, עם סוף חדש שכתב בעיפרון בעמודים האחרונים.
לקפוץ לתסריט ↓האפליקציה מקריאה את התפקיד השני בקול ומחכה שתגידו את השורות שלכם.
אם התקנתם את האפליקציה מתוך התצוגה המקדימה, חזרו ולחצו שוב על פתיחה באפליקציה.
גיל משחק 10-12
רוצה: לנהל את הדלפק לפי הכללים בשבוע הראשון שלה כאחראית ולהוכיח שהתג מגיע לה.
מתמודד עם: Milo יודע להתחבב, הנזק אמיתי, והסוף החדש שלו הוא על כלב שגם היא בכתה בגללו.
גיל משחק 9-11
רוצה: להחזיר את הספר בלי להיכנס לתיקייה האדומה, כדי שיוכל לשאול את הספר השני לפני כולם.
מתמודד עם: אי אפשר לשחד את Ada, הקנס ענקי, והוא כתב על כל הראיות.
INT. ספריית בית הספר - דלפק החזרות - צהריים
Ada, בת אחת עשרה, יושבת זקופה מאוד מאחורי דלפק ההחזרות. על החולצה שלה תג מצופה פלסטיק שכתוב עליו ספרנית תלמידה. Milo מחליק ספר מרופט על הדלפק ופונה ללכת.
Ada
עצור שם. ספרים מחזירים לספרנית, לא לדלפק.
Milo
הדלפק ממש לידך. זה כמעט כמו היד שלך.
Ada
השאילו את הספר הזה כשהיינו בני שבע. אנחנו בני עשר.
Milo
אני קורא בעיון.
Ada
שלוש שנים זה לא בעיון. שלוש שנים זה לגור איתו.
Milo
כמה הקנס? יש לי ארבעה מטבעות וכפתור. זה כפתור ממש טוב.
Ada
מטבע אחד ליום. חישבתי בהפסקת הצהריים. אלף תשעים ושישה מטבעות, כי הייתה שנה עם עשרים ותשעה בפברואר. וגברת Pell השאירה אותי השבוע לבד בדלפק. לבד זה אומר בלי כפתורים.
Milo
טוב. אז אולי תשימי חותמת, ואף אחד לא יפתח אותו יותר אף פעם?
Ada פותחת את הספר בעמודים האחרונים וקופאת.
Ada
Milo. מישהו כתב על עמוד מאה ושתים עשרה. ועל הכריכה האחורית. ועל הכיס הקטן של הכרטיס.
Milo
לא כתב. תיקן. נגמר לי המקום.
Ada
לכתוב בתוך ספר זה לגרום נזק. נזק נכנס לתיקייה האדומה, ומי שבתיקייה האדומה לא שואל יותר ספרים בחיים.
Milo
רק תקראי לפני שאת מחליטה. בבקשה.
Ada
'Biscuit לא מת. Biscuit פשוט היה מאוד מאוד עייף. הוא קם ואכל סנדוויץ׳.'
Milo
הסנדוויץ׳ זה כדי שידעו שהוא בסדר.
Ada
Biscuit מת בעמוד מאה ואחת עשרה. זה כל הקטע של הספר. כל הכיתה שלנו בכתה. מר Haddad בכה, והוא מלמד כדורגל.
Milo
את בכית?
Ada
ספרניות לא בוכות. אנחנו מחתימות.
Milo
קראתי את העמוד האחרון אחת עשרה פעמים. בכל פעם הוא מת. מישהו היה חייב לעשות משהו.
Ada
ואז החבאת אותו לשלוש שנים.
Milo
החבאתי אותו מאחי הקטן. הוא חושב שכל כלב בכל ספר זה הכלב שלנו.
Ada
אז למה להחזיר אותו דווקא היום?
Milo
כי הספר השני הגיע ביום שני. הוא על העגלה שלך. Biscuit על הכריכה. אז או שהוא חי, או שזאת כריכה ממש מרושעת.
Ada לוקחת את העיפרון שמאחורי האוזן של Milo, מוחקת שורה וכותבת באותיות קטנות ומסודרות.
Ada
לא. הוא בחיים לא היה אוכל סנדוויץ׳. הוא אוכל רק את הקשה של הלחם, כתוב בעמוד תשע. והוא לא עף מעל בית הספר, זה סתם מטופש. הוא חוזר הביתה בדרך הארוכה, עובר ליד המאפייה, וכולם מחכים ליד השער.
Milo
את יודעת מה כתוב בעמוד תשע?
Ada מחתימה את הספר הישן, ואז לוקחת את החדש מהעגלה ומחליקה אותו על הדלפק.
Ada
הוחזר. את זה מחזירים בעוד שבועיים, לא בעוד שלוש שנים. ואם קורה לו משהו בספר הזה, אתה מביא אותו קודם אליי.
זכויות יוצרים © 2026 Vox Vera ApS. מותר להשתמש בסצנות ובמונולוגים המקוריים האלה לחזרות משחק אישיות, לאודישנים, לשיעורים ולסדנאות בהנחיית מורה ול-selftapes, בכפוף לתנאים שלהלן.
משתמש ב-Claude? בקש ממנו סצנה או מונולוג מהספרייה הזאת, ותוכנית לימים שיש לך. איך זה עובד →