דקות לפני מסירת בית ילדותם, אח ואחות מוצאים מפתח לדלת שאמם מתעקשת שמעולם לא הייתה שם. פתיחתה תחייב אותם להתמודד עם השקר שכל אחד הסתיר מהשני.
אם התקנתם את האפליקציה מתוך התצוגה המקדימה, חזרו ולחצו שוב על פתיחה באפליקציה.
גיל משחק 15-18
רוצה: להרחיק את Theo מהדלת ולשמור על הגרסה לסיפור עזיבת אביהם שאפשרה למשפחה להמשיך לתפקד.
מתמודד עם: המפתח אצל Theo, הוא יודע שהיא מסתירה משהו ומסרב שינהלו אותו כמו ילד.
גיל משחק 12-15
רוצה: לפתוח את הדלת האסורה לפני מכירת הבית ולהכריח את Mara להתייחס אליו כשותף באמת המשפחתית.
מתמודד עם: Mara עדיין יכולה לעצור אותו פיזית, והסיבה שבגללה הסתירה את המפתח עלולה לכאוב יותר מהתעלומה.
INT. בית המשפחה - מסדרון - אחר הצהריים
Theo כורע מול דלת עץ בגודל של ילד, ומחזיק מפתח פליז ישן מול המנעול. Mara נכנסת עם ארגז האריזה האחרון וקופאת במקום.
ארגז האריזה מחליק כנגד הירך של Mara.
Mara
תגיד לי שזה פותחן בקבוקים.
Theo
זה פותח משהו. אז מבחינה טכנית, את ממש קרובה.
Mara
אמא אמרה שאין דלת מתחת למדרגות.
Theo
אמא גם אמרה שהקיר מוצק. לקירות מוצקים בדרך כלל אין צירים, Mara.
Mara
תחזיר את הלוח. המתווך מגיע בעוד שמונה עשרה דקות, ואנחנו לא מסבירים עבודות נגרות סודיות לאדם זר.
Theo
מצוין. אז יש לנו שבע עשרה דקות לגלות למה כולם שיקרו.
Mara
אף אחד לא שיקר. זאת בטח ארונית פחם ישנה.
Theo
עם האותיות הראשונות שלנו חרוטות מעל המנעול? שלך ראשונה, שלי מתחת, בכתב היד של אבא?
Mara
אתה לא יודע שזה שלו.
Theo
לא הסתכלת.
Mara
אני לא צריכה. המפתח הזה מסתובב פעמיים ואז נתקע. אתה תשבור אותו.
Theo
פרט מעניין לדעת על דלת שלא קיימת.
Mara
תן לי אותו.
Theo
תבקשי כמו שצריך. כאילו אני בן אדם במשפחה הזאת, לא גלאי עשן שאפשר להוציא ממנו את הסוללות.
Mara
Theo, בבקשה תן לי את המפתח.
Theo
בבקשה תגידי לי איפה הוא היה לפני שמצאתי אותו תפור בתוך המעיל הירוק של אבא.
Mara
המעיל הזה נמסר לחנות הצדקה בחורף שעבר.
Theo
לא. שקית נמסרה לחנות. העברת את המעיל לעליית הגג וקיווית שאפסיק לחפש.
Mara
קיוויתי שנוכל לעבור בלי להפוך כל ארגז לחקירה.
Theo
קיוויתי שאחותי לא תחביא ראיות בתוך חומר הבידוד. שנינו מאוכזבים.
Mara
פתחתי אותה פעם אחת. בינואר שעבר. זה מה שאתה רוצה שאגיד, נכון? פתחתי וסגרתי שוב.
Theo
מה היה בפנים?
Mara
תבטיח שלא תהפוך את זה לעוד תאוריה על מנהרות, מכונות זמן או אבא שגר מאחורי הדוד.
Theo
לא. את לא יכולה לדרוש ממני להבטיח את התגובה הנכונה לפני שאת מספרת את האמת.
Mara
מדרגות. הן ירדו עמוק יותר מהמרתף, אף שהמרתף נגמר ממש שם. ושמעתי רכבת.
Theo
אין מסילת רכבת ליד הבית הזה כבר שישים שנה.
Mara
אני יודעת. עדיין הרחתי את המתכת החמה. ואז ראיתי את הרציף שבו אבא עזב אותנו, בדיוק כפי שהיה באותו בוקר.
Theo
ראית אותו דרך הדלת?
Mara
לא כמו תמונה. המסדרון התארך עד שהטפט הפך לאריחי תחנה. לשנייה אחת, הבית הזה והרציף ההוא היו אותו מקום.
Theo
ובכל זאת ירדת במדרגות האלה לבד. זה או אמיץ בצורה מטורפת, או ההחלטה הכי Mara שאי פעם התקבלה.
Mara
ראיתי את המזוודה שלו. שמעתי את עצמי צועקת מהמכונית. סגרתי את הדלת לפני שנאלצתי לשמוע את השאר.
Theo
אז החלטת שאסור לי לדעת לעולם.
Mara
היית בן תשע. עדיין השארת את האור במרפסת דולק בשבילו. מה הייתי אמורה לעשות, להזמין אותך למטה לראות אותו עוזב פעמיים?
Theo
את היית בת שתים עשרה. למה כולם מתנהגים כאילו גיל שתים עשרה הפך אותך להורה לשעת חירום?
Mara
כי מישהו היה צריך לשים לב שאתה צריך ארוחת ערב. מישהו היה צריך לעצור את הבכי של אמא מספיק זמן כדי שתחתום על הטפסים לבית הספר שלך.
Theo
ומישהו היה צריך לספר לך שהמזוודה של אבא כבר הייתה ארוזה לפני שצעקת עליו.
Mara
אתה לא זוכר את הבוקר הזה.
Theo
אני זוכר שהתחבאתי מאחורי המעילים. אני זוכר אותו בודק את שעת הרכבת לפני שירדת. את לא גרמת לו ללכת.
Mara
אמא אמרה שישנת.
Theo פותח ריבוע נייר שהקיפולים שלו התרככו מרוב שימוש.
Theo
אמא אומרת דברים כשלאמת יש פינות חדות. היא גם שמה את זה בבטנה.
Mara
קראת אותו?
Theo
רק בערך ארבעים פעם. הדלת נפתחת לשניים. היא מראה אמת שאדם אחד לא יכול לשאת לבד. המילים שלה, לא של אבא.
Mara
היא ידעה שפתחתי אותה.
Theo
אני חושב שהיא חיכתה שתפסיקי לרדת לשם לבד.
Mara
(בקול שכמעט אינו עולה מעל לחישה)
אם היא תראה לי שוב את הרציף, אולי לא אוכל לזוז.
Theo
אז אני אהיה מעצבן במיוחד עד שתזוזי. זאת המיומנות הכי מפותחת שלי.
Mara
סיבוב אחד לכל אחד. אם משהו מרגיש לא בסדר, סוגרים. בלי ויכוחים.
Mara מניחה את ידה על ידו של Theo. המפתח מסתובב פעם אחת, ואז פעמיים. מעבר לדלת נשמע רחש של רכבת רחוקה ואחריו שבירה רכה של גלים. האחים מביטים זה בזה לפני שהבריח מתרומם.
Theo
סיבוב אחד לכל אחד. והפעם שנינו נזכור מה קורה.
זכויות יוצרים © 2026 Elias Munk. מותר להשתמש בסצנות המקוריות האלה לחזרות משחק אישיות, לשיעורים ולסדנאות בהנחיית מורה ולתרגילי selftape לא מסחריים, בכפוף לתנאים שלהלן.