הצמח של הכיתה

המורה. המורה. לפני שאת מסתכלת טוב. אפשר להגיד לך משהו על ברנרד?

נכון נתת לי את ברנרד לחופש, כי אפשר לסמוך עליי ויש לי חלון עם שמש, ככה אמרת. ואמרת להשקות אותו בימי ראשון. והשקיתי. כתבתי בלוח השנה שלנו במטבח וציירתי ברנרד קטן על כל יום ראשון.

אז. זה ברנרד.

כן, הוא יותר גדול. זה בגלל החלון. וכן, עכשיו יש לו פרחים. אנשים משתנים בחופש, המורה. ג'יימי פרייס חזר עם קול חדש לגמרי. לו לא אמרת כלום.

והעציץ אחר כי העציץ הישן נשבר. כי הוא נהיה כזה גדול. מהחלון.

המורה, את עושה את הפרצוף. הפרצוף שאת עושה כשליאו אומר ששיעורי הבית שלו באוטובוס.

אוקיי. טוב. האמת. באוגוסט נסענו לסבתא שלי לשבוע, וביקשתי מאח שלי שיעשה את ימי ראשון, והוא אמר כן, והוא לא עשה. כשחזרנו ברנרד היה מקל. מקל חום בתוך קצת אבק. המשכתי להשקות אותו עוד שני ימי ראשון, למקרה שהוא רק ישן. הוא לא.

אז לקחתי את הכסף מיום ההולדת למשתלה וביקשתי מהמוכרת את הדבר הכי קרוב לברנרד. היא אמרה, 'מה זה ברנרד?' אז ציירתי אותו. זה היה הכי קרוב. הוא עלה תשעה פאונד וחמישים פני. היו לי עשרה.

קוראים לו ברנרד. נתתי לו אותו שם. זה חייב להיות שווה משהו.

והישן אצלי בתיק, בקופסה של סנדוויץ'. אם את רוצה להיפרד.