כללים לסבא

עצור. ידיים למטה. עזוב את הצווארון, אני אסדר את הצווארון. אוקיי. היא מגיעה בארבע. עכשיו שלוש חמישים ואחת. זה תשע דקות, ויש לי אחד עשר כללים. הם על היד שלי. אל תסתכל על היד שלי. תסתכל עליי.

כלל ראשון. לא מזכירים את הברך. אף אחד בדייט ראשון לא רוצה לשמוע על הברך. אני לא רוצה לשמוע על הברך, ואני אוהב אותך.

כלל שני. תשאל אותה שאלה. ואז, וזה החלק הקשה, תחכה. אל תענה במקומה. אתה עושה את זה. שאלת את האיש במאפייה אם יש לו הרבה עבודה, ואז אמרת 'בטח שיש' ויצאת.

כלל שלישי. אם היא מזמינה עוגה, אתה מזמין עוגה. אם היא לא, אתה לא מזמין עוגה ואז אוכל משלה. זה של סבתא. סליחה. אבל זה כתוב לי על היד, אז.

כללים ארבע עד שבע הם על הכובע. בגדול, בלי כובע.

כלל שמונה, כסף. אתה משלם. אלא אם היא רוצה לשלם. אז אתה מתווכח, אבל לא יותר מדי, פעמיים, ובפעם השלישית אתה נותן לה לנצח ואומר, 'אז בפעם הבאה.' ככה משיגים פעם הבאה. קראתי את זה.

עשית פעם דבר כזה? חוץ מעם סבתא? לא? גם אני לא. אוקיי. אז אנחנו באותו מצב. זה בסדר. זה טוב, בעצם.

למה אתה מסתכל על הדלת. זאת היא? המעיל הירוק? אוקיי. תשכח מהכללים. כלל תשע זה לנשום. את עשר ואחת עשרה אני לא מצליח לקרוא, הזעתי עליהם.

תן לי את היד. אני כותב לך עליה 'לשאול שאלה'. קטן, שהיא לא תראה. קדימה. לך. אני אהיה בתחנה. אם יהיה גרוע, אני אשתעל.