הטסט

אפשר רק, לפני שאתה כותב משהו. אני יודע שהעט כבר זז. אני רואה אותו זז. אבל הייתי רוצה שסדר האירועים ייכנס לפרוטוקול, כי הכיכר, במחשבה שנייה, לא הייתה לגמרי אני.

אחד. השילוט. יש שלט שכתוב עליו מרכז העיר וחץ שמצביע, הייתי אומר, על גדר חיה. שתיים. המשאית. ראית את המשאית. למשאית היו דעות לגבי הנתיב שהיא נמצאת בו, והדעות השתנו. שלוש, ואני רוצה להיות הוגן עם עצמי פה, הבדיקה במראה הייתה מצוינת. אתה אמרת. אמרת 'טוב' בקול רם. שמעתי. זה בפרוטוקול, בקול שלך.

ואז יש את החלק שאני מודה שנראה לא טוב ממושב הנוסע, שזה העצירה. באמצע הכיכר. עם איתות לכיוון הלא נכון. אני לא הולך להעליב אותך ולהגיד שהאוטו עשה את זה לבד.

זאת הייתה סבתא שלי. באי התנועה. היא מטפלת בערוגות בשביל העירייה, בימי שלישי, אפוד זוהר, מין כרית קטנה לברכיים. יצאתי מהסיבוב והיא קמה ונופפה, עם כף השתילה, עם כל היד, ואי אפשר לא לנופף לסבתא שלך. אי אפשר. אף אחד לא יכול. אין בטופס שלך משבצת בשביל זה, אבל צריכה להיות. נופפתי, האוטו עשה מה שאוטו עושה כשמורידים יד אחת, ולזכותה של המשאית ייאמר שהיא הייתה מאוד מתחשבת.

אז. אחריות חלקית. ביחד עם אישה בת שבעים וארבע וגדר חיה. תסמן מה שצריך, אני לא אתווכח. רק אבקש שתעשה את זה די מהר, כי היא סיימה עם האמנון ותמר והיא באה לפה, ואם היא תשאל איך הלך אני צריך כבר להיות מחוץ לאוטו הזה.